<h1>ראבי"ה סימן תקפ"ט</h1>
<h2>דף כד:</h2>
רש"י גריס אלמלא כהן אתה פסול אתה מן הדוכן, וליתא, אלא הכי גרסינן אלמלא לוי אתה, ובפרק קמא דשחיטות חולין [כ"ד ע"א] אלוים איתה דנפסלין בקול.
העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה. פירוש סכנה שלא תיכנס בראשו. וכן פירש [רבינו תם] גבי מזוזה בהקומץ רבה [ל"ב ע"ב] תלאה אחורי הדלת סכנה ואין בה מצוה. ושמעתי מפרשים דסכנה משום שגזרו על תפילין, כדאיתא במעשה דאלישע בעל כנפים [שבת מ"ט ע"א], וגבי מזוזה נמי גזרו, כדאיתא פרק קמא דיומא [י"א ע"א], פירוש דמסתכן על חנם ולא עלתה בידו מצוה. והא דמשני דעבידא כי אמגוזא, לדחויי הא דתפלין מרובעת, ולא משום סכנת מוחו, דדבר תמיה לפרש כן. [ציפן זהב ונתנן על בית אונקלי שלו] הרי זה דרך החיצונים. בירושלמי מאי דרך החיצונים דרך המינין. ומיהו צריך לומר שאינו ממש מינות, דהא שני בלישניה ולא תני דרך מינות כדלעיל. ובפרק השולח גט הלכה אין לוקחים ספרים [מ"ה ע"ב] ובפרק נגמר הדין [מ"ח ע"ב] בפלוגתא דאביי [ורבא] בהאורג בגד למת מייתי ברייתא ציפן זהב או שתלה עליהם עור בהמה טמאה פסול[ות].
<h2>דף כה.</h2>
[האומר יברכוך טובים הרי זה דרך המינות]. ובפרק אין עומדין [ל"ד ע"א] איתא נמי להך משנה. ופירש רבינו חננאל יברכוך טובים דמיחזי כשתי רשיות, וכן בירושלמי איתא הכי, פירוש אומר לחבירו יברכוך טובים, כדכתיב [תהלים כ"ה] טוב וישר ה'. ופירוש רש"י דפירש שמברך להקדוש ברוך הוא יברכוך טובים ולא רעים לא מסתבר, דהא כתיב [שם קל"ב] כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו, וכתיב [שם קמ"ה] וחסידיך יברכוכה. ויש לדחות דכל היכא דכייל בתחילה או בסוף [רשע]ים נמי ליכא קפידא, כמו בפי ישרים וכו' ובמקהלות רבבות [עמך בית ישראל] נמי תתפאר. בפרק אין עומדין בירושלמי אמר רבי זירא האומר שמע שמע אחד אחד מודים מודים הרי זה דרך המינות. וליתא הא דפירש רש"י דבכפילות התיבות אין בה מינות אלא בכפל כל הפסוק.
